רות לכי להתלבש בבקשה. מסתכלת עלי במבט שמזמין מאבק. כרגיל.
אני עומדת להצמיח קרניים. כרגיל.
ואז רגע של מתנה. אני נזכרת שאני לא רוצה להיות אמא כבויה, אני רוצה להיות אמא דלוקה. שהילדים שלה מדליקים אותה. אני רוצה להיות דלוקה עליהם. דלוקה כזו שלא כל רוח קלה מכבה אותה. דלוקה שהשלהבת שלה מקבלת שמן זית זך. שמן שמגיע מלב נקי.
במקום לקפוץ שרירים אני מחייכת חיוך קטנטן, רואה אותה כמעט מחדש ושולחת מבט רך יותר. "בוא נראה איך את מתלבשת ממש בזריזות" היא מחזירה חיוך "אז רק תעזרי לי להוריד את הפיגמה" תרגום שלי: אני רוצה להרגיש אותך. אני מחפשת אותך.
ואחרי דקות ספורות היא מגיעה לבושה ומוארת.
הצלחתי להדליק נר לכבוד נר ראשון של חנוכה. נצחתי נצחון קטנטן מול חושך שאין לו סוף.
איזו מרגשת את. כל כך אהבתי את ההקבלה לנר ראשון. כן, הכח להדליק את האור מגיע מאיתנו. יש לנו את היכולת לשנות כל סיטואציה. אולי לא לגמרי, אבל לפחות להכניס בה יותר אור. תודה על התזכורת ❤️
אהבתיאהבתי
תודה אהובה. בדיוק זה מה שהרגשתי באותו רגע, שיש לי את הכח להדליק ושזה בתוכי. כרגיל את נוגעת בול ומחממת את הלב.
אהבתיאהבתי
איך אמר ההוא מאו – גם מסע של 1000 קמ' מתחיל בצעד הראשון, או איך אמר ה' לאברהם: לך לך מארצך.. ופירט עוד.
הצעד הראשון במלחמה בחושך, תמיד הוא קטן.
אהבתיאהבתי
כן, כל כך קטן, אפשר כמעט לא לשים לב אליו. וכל כך כל כך משמעותי ומאיר. תודה.
אהבתיLiked by 1 person