כוונה

יום ראשון בגן. רות נצמדת אלי. לא משחררת. כבר מתחילת הבוקר הכריזה שהיא רוצה שאמא תהיה איתה בגן, אחרכך לא רצתה לצאת מהבית ועכשיו היא דואגת שלא אתרחק מהמעגל שסימנה לנו סביבה. אני לוקחת נשימה. החלטתי להיות איתה ובשבילה. הזיכרונות מהימים הראשונים של דוד מחזקים בי את ההבנה. אני איתה. בשבילה. נמצאת, שוהה, נוכחת. לא

לוקחת אישית

"אמא את אמא לא טובה" "אני לא אוהב אותך, רק את אבא" "לא רוצה לשמוע בקולך!" וגם "כשאני יהיה גדול אני יהרוג אותך" אני מתכווצת בתוכי כמו ילדה קטנה. לא כמו אמא, לא כמו אישה בת 38, לא כמו יועצת חינוכית או מנחת הורים, לא כמו בן אדם טוב בסך הכל שמנסה לעשות טוב בסך

בהירות, כמה פשוט

יום חופשי. אני צועדת עם רות לגן, לאחרונה היא מתעקשת לצעוד רגלית. אני עם העגלה והיא פוסעת מעדנות. היא נראית כל כך מצחיקה, ילדה פצפונת עם מעיל שמן וכובע עם שתי פונפונים מתנפנים צועדת כאילו כל העולם שלה. היא גם חושבת שכל הזמן שבעולם שלנו, עוצרת כל חצי מטר ובוחנת כל מה שזז. לפעמים מחליטה

התמסרות

הבוקר זכיתי לרגע קטן של התמסרות. רגע של חופש. באתי להלביש לרות את החולצה והיא, כהרגלה, מהתלת בי. בורחת, מתעקשת, לא משתפת פעולה. לרגע כמעט ונשכתי שפתיים (כרגיל) וכמעט נכנסתי למאבק (כרגיל)  וכמעט החלטתי שהיא צריכה ללמוד ולהתחנך (חשוב מאד) אבל עוד לפני שהספקתי, נזכרתי בקסם החדש. עצרתי. נשמתי. הרפיתי כמה שרירים קפוצים (בעיקר באזור

אין בי אהבה

איפשהו בלילה. היא מתעוררת. לא מצליחה להירדם. אני מנסה ללטף, לחבק, בקבוק, עוד חיבוק, מנדנדת בלחש. היא זעה בחוסר נוחות, לרגעים נראה שזה עובד ושוב היא עירנית להפליא. אני מנסה לקחת נשימה, חולמת, משתוקקת רק לחזור למיטה ולישון לישון. היא מתעקשת להישאר בערנות, בלי רחמים. והינה הוא מגיע. הזעם. שוטף אותי. רגעים של חושך נטולי

זמן להרדים

אני יושבת על המיטה של דוד, הוא מתרפק, הראש שלו על הברכיים שלי, המיטה של רות צמודה אלי יד אחת מלטפת את ראשו ויד שניה מגיעה בקושי ללחייה. סיימנו לדבר על עוד כמה דברים חשובים שקרו היום בגן (תמיד זה ככה, כשאני שואלת שאלות של אחרי הגן אני מקבלת תשובות של מילה אחת במקרה הטוב.

אני חיה תחת איום מתמיד

אני חיה תחת איום מתמיד. כן, זה הוא ולא אחר. אני בת ערובה שלו – מחוייבת לתת לו את כל כולי. בלי וויתורים בלי הנחות. הוא מאיים לקחת לי את החופש, מאיים לחנוק אותי. הוא יגרום שיום לא יהיה יום ולילה לא לילה. הוא יהפוך לי את סדרי העולם וישלוט בכל רגע נתון, הוא לא